חיפוש

סיכום לבגרות בתנ"ך- ספר דברים, פרק ט"ז - שלושת הרגלים

סיכום פרק ט"ז בספר דברים.הפרק עוסק ברובו בשלושת הרגלים : פסח , שבועות וסוכות. בסיום הפרק, עוסקים בדיני שופטים ובתי משפט עירוניים וגם עוסקים בעבודה זרה ופולחן.

 
הפרק עוסק ברובו בשלושת הרגלים : פסח , שבועות וסוכות. 
חגים אלה נזכרים גם בשמות כ"ג 19-14 ; ל"ד 20-18 ; ויקרא כ"ג .
בסיום הפרק, פס' 18-20 עוסקים בדיני שופטים ובתי משפט עירוניים
 ופס' 21, 22 יז' 1 עוסקים בעבודה זרה ופולחן.
 
החגים פס' 1-17
חוקים אלה מאוחרים מספר שמות ונתחברו כמאתיים שנה אחריו. בפרק שלנו באים לידי ביטוי המוטיבים של ספר דברים: ריכוז הפולחן והתחשבות בעני.
 
חג הפסח
1. בדברים ט"ז 8-1  נזכר פסח בשם "חג המצות" שאותו יש לחגוג שבעה ימים בחודש האביב. עיקר החג-קורבן הפסח אותו יש להקריב "במקום אשר יבחר ה'" בהתאם להשקפת ריכוז הפולחן של ספר דברים. יש כאן שילוב של דין חמץ ומצה יחד עם קורבן הפסח. 
הפרשנות המודרנית סבורה. כי בתחילה הייתה לחגים רק משמעות חקלאית  ומאוחר יותר קיבלו החגים משמעות היסטורית, לאומית, דתית. זו גם הסיבה שבספר שמות ובספר דברים אין מועד מדויק לחג. 
 החוקרים סבורים, שיש כאן שילוב של שני חגים קדומים: חג המצות – חג חקלאי(עם ההבשלה באביב עשו מצות);  וחג הרועים- שבו הקריבו הרועים קרבן כדי להגן על צאנם.  לחגים אלו נוספו משמעויות נוספות בתקופות מאוחרות יותר. 
2. עיקרי הדינים  בפס' 8-1 בדברים ט"ז :
א. אכילת קורבן הפסח במקדש המרכזי בערב שלפני החג- מאפיין את השקפת ריכוז הפולחן של ספר דברים.
ב. אסור להותיר לבוקר מבשר קורבן הפסח ואין לאכול עליו חמץ. 
ג. במשך שבעה ימים – אין לאכול חמץ אלא רק מצות. 
ד. אסור לעבוד ביום השביעי של החג . ביום זה תתקיים "עצרת"= אסיפת עם חגיגית. 
3. מקור קורבן הפסח: (שמות י"ב 14-1 , 27-21 )- בליל יציאת מצרים שחטו בני 
שה – קורבן פסח. המלאך "פסח" = דילג על בתי ישראל ואלו לא נפגעו במכת בכורות. בדברים טז' לא נזכר הסבר זה. 
4. סיבת אכילת המצות במשך שבעה ימים : זכר ליציאת מצרים שאבותינו עזבו 
בחיפזון. האכילה מזכירה את החסד האלוהי. 
5. קושי: יש סתירה בין פס' 3  "שבעת ימים תאכלו מצות" לבין פס' 8 שבו נאמר 
"שישה ימים תאכל מצות".
 פתרון: הכוונה בפס' 8 לששת הימים בנוסף ליום הראשון של החג הנזכר בפס' 7 או: מכאן הסיקו, שחובה לאכול מצה רק ביום הראשון ובשאר הימים אסור לאכול מצות.
6.  אסור להשאיר מקורבן הפסח למחרת היום:
     א.  כדי שהאדם ישתף את העניים בבשר הקורבן.
     ב.  לזכר קורבן הפסח שנאכל בחיפזון רק בלילה. 
 
חג השבועות (דברים ט"ז  12-9 )
1. בשמות כ"ג  19-17 נקרא שבועות בשם  "חג הקציר"- כלומר חג בעל אופי חקלאי. בספר דברים השם הוא "חג השבועות" על שם המספר הטיפולוגי שבעה שבועות אותם מתחילים לספור מתחילת קציר השעורים (פס' 9 ) . אין לחג עדיין מועד קבוע בספר דברים, אך חז"ל קבעו שיש להתחיל לספור "מהחל חרמש בקמה" – מן היום השני של חג הפסח (בהסתמך על ויקרא כ"ג 15 – "וספרתם לכם  ממחרת השבת... שבע שבתות .. ממחרת השבת") . 
2. מה משמעות הדין בפס' 10 ?  "מסת נדבת ידך אשר תיתן" –כל אדם נותן מס, מתנה מתוך רצון לפי נדיבותו ויכולתו. מס זה הוא בעיקר מתנות למקדש וקורבנות. 
3. בפס' 11 ניתן למצוא שני מאפיינים של השקפת ספר דברים: 
א. "במקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם"- תפיסת ריכוז הפולחן במקום אחד ותפיסה מופשטת של האל  (רק שמו נמצא שם). 
ב. "ושמחת.. ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך"- ההיבט  הסוציאלי- הומאני. על האדם לשתף בשמחתו את העניים וכן את הלוי שאיבד את מקום פרנסתו עקב חוק ריכוז הפולחן. 
4. מה תפקידו של פס' 12  "וזכרת כי עבד היית במצרים"?
זהו הסבר ונימוק למצווה בפס' 11 .על האדם לשתף את העניים בשמחה ובסעודה . האדם צריך לזכור שגם אבותיו היו עבדים ועניים ולכן יש להם שותפות גורל. עלינו לעזור לעניים כפי שה' עזר לאבותינו. 
 
חג הסוכות- דברים ט"ז  15-13 
1. בשמות כ"ג 19-14 נקרא חג הסוכות רק בשם החקלאי "חג האסיף". לעומת זאת, בספר דברים הוא נקרא  "חג הסוכות", בלי לנמק מדוע, אך נשאר לו אופיו החקלאי,ולא נקבע לו תאריך מדויק אלא על פי העונה החקלאית: "באספך מגרנך ומיקבך "  (פס' 13) כלומר החג מתקיים בעונת האסיף – הזמן שבו החקלאי אוסף את יבוליו לפני החורף. עונת האסיף היא לא אחידה בכל הארץ. 
2. מה מחדש ספר דברים בדיני חג הסוכות?
א. פס' 14- היבט הומני סוציאלי- שיתוף העניים וחסרי הפרנסה בשמחת החג. 
ב. ריכוז הפולחן- חובה לחגוג את חג הסוכות "במקום אשר יבחר...."
3. מדוע יש חזרה כפולה על הצו "לשמוח" בפס' 15-14 ?
"ושמחת בחגך" (פס' 14) ; "והיית אך שמח" (פס' 15) – בחג הסוכות החקלאי מרגיש ביטחון כלכלי המאפשר לו לשמוח, שכן זאת עונת האסיף והחקלאי אסף כבר את כל יבוליו. 
4. פס' 17-16 חובת הזכרים לעלות למקדש בשלושת הרגלים.
בכל שלושת הרגלים: פסח שבועות וסוכות חייבים כל הזכרים שבעם להיראות במקדש ה' . העולים לבית המקדש לא יבואו בידיים ריקות אלא כל אחד יביא כמיטב יכולתו "אש כמתנת ידו" (פס' 17). 
 
פס' 18- 20 דיני שופטים ובתי משפט עירוניים
עם ישראל צריך לנהוג על פי ערכים של צדק ומוסר.
בבתי המשפט העירוניים יושבים שופטים ושוטרים.
תפקיד השוטרים- לבצע את פסק דינם של השופטים. השורש ש.ט.ר.- פקידים הרושמים ומבצעים את פסקי הדין.
תפקיד השופטים- לקיים משפט צדק, לא לסלף את האמת. 
פס' 20 "צדק צדק תרדוף"- החזרה על המילה צדק היא לשם הדגשה. פעם אחת היא מופנית לשופט ופעם שניה לעם כולו. את זאת אנו למדים מתוך המשכו של הפסוק המדבר על גמול קיבוצי לעם כולו: "למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך", והרי הארץ ניתנה לעם כולו ולא רק לשופטים.
"לא תכיר פנים"- איסור להטות את המשפט ולהפלות אדם אחד לטובת אחר.
 
פס' 21-22, יז' 1 – איסור עבודה זרה
פס' 21 -  אסור לנטוע עץ לפולחן האשרה.
פס' 22- לא להקים מצבות שהן חלק מהפולחן הזר.
פרק יז' פס' 1 – אסור להקריב לה' קורבן שיש בו מום.
 
 
אולי תרצה לקרוא גם:

 

נכתב ע"י

 

לסיכום זה התפרסמו 0 תגובות

עליך להירשם/להתחבר כדי להזין תגובות.
הרשמה / התחברות

פורומים

  • בגרות במתמטיקה 804 - הפורום בחסות אנקורי

  • בגרות במתמטיקה 803 - הפורום בחסות אנקורי

  • בגרות במתמטיקה 802 - הפורום בחסות אנקורי

  • בגרות במתמטיקה 801 - הפורום בחסות אנקורי

  • בגרות במתמטיקה 007 - הפורום בחסות אנקורי

  • בגרות במתמטיקה 006 - הפורום בחסות אנקורי

  • בגרות במתמטיקה 005 - הפורום בחסות אנקורי

  • פורום בגרויות

  • בגרות במתמטיקה 001 - הפורום בחסות אנקורי